• ניידות בעולם העבודה

    מחקרים כלכליים מצביעים על כמה עובדות מעניינות בתחום הניידות בעולם העבודה:

    •  עיקר תחלופת המשרות מתרחשת בראשית הקריירה: כשני שלישים מתחלופת המשרות התעסוקתית של הפרט.

    •  גברים ונשים החזיקו בממוצע חמש משרות במרוצת חייהם, כאשר מחצית מכלל החלפות המשרות התרחשה בעשר שנות התעסוקה הראשונות.

    •  מוצאים כי שיעור תחלופת המשרות תלוי שלילית בגיל העובד.

    •  מוביליות תעסוקתית הולכת ופוחתת עם הוותק בשוק העבודה.

    •  תחלופת המשרות המתרחשת בעיקר עם ראשית תקופת העסקת הפרט בשוק העבודה.

    •  80 אחוז משיעור הגידול בשכרו של העובד האמריקאי מתרחש במרוצת עשר השנים   הראשונות בהן הוא נמצא בשוק העבודה מתי אנשים מחליפים עבודה/ משנים קריירה?

    •  חייבים: מצב של פרישה בגיל צעיר יחסית (אנשי צבא), או שהפנסיה לא מספיקה...

    • מצבי משבר: פיטורים, מחלה שלא מאפשרת להמשיך לעסוק באותה עבודה, גירושים של זוגות שעבדו באותו עסק...

    •  הצורך לגדל ילדים: החלטה שמישהו צריך להיות בבית, או לחילופין עבודה פחות תובענית...בד"כ נשים מוותרות...למרות שבשנים האחרונות רואים כבר גם גברים...

    •  יוזמה אישית: חלק קטן ממקום של מודעות- רוצים לעשות משהו שמעניין יותר, לעסוק בתחום שטוב לי לנפש...

     

    מה קורה בעולם?

    בהיבט האישי, שלנו כבני אדם:

    בייגלך, רוגלך...- ביסלי, כיפלי: מעבר מאידיאלים לחומריות, אני האדם הפרטי במרכז... הדור הקודם- נאמנות לעבודה עד גיל פנסיה, עד קבלת ה"שעון"...היום- מחפשים מה טוב עבורנו, איפה נקבל יותר?

    שני עשורים אחרונים- אנחנו במרכז...האדם וצרכיו במרכז.

     

     משפחה וגיל כחסם בניידות בין קריירות:

    העולם שייך לצעירים מצד אחד, מצד שני תוחלת החיים עלתה וה-50 של היום זה ה-40 של אתמול...היום לא יוצאים כ"כ מהר משוק העבודה...נראים ומרגישים צעירים גם בגיל 67...וגם כיוון שתוחלת החיים עלתה, אנשים שואלים את עצמם: מה אעשה בפנסיה?

    משפחה והצורך בביטחון כלכלי....היום ילדים בוגרים בגילאי 30+ עדיין סמוכים כלכלית על ההורים... מחייב ביטחון כלכלי, יותר כסף, דאגה גם לילדים הבוגרים...

     

    אנחנו לא אוהבים שינויים:

    בעולם העבודה הנוכחי, היכולת להתאים עצמנו לשינויים החלים בסביבה ובעולמנו הפנימי היא הכרחית, זאת על מנת להמשיך ולהיות רלבנטיים לשוק, לשמור על הביטחון העסקתי שלנו. כמו כן, יש מצבים המחייבים מעברים בין עיסוקים וקריירות,  אם זה הצורך למצוא את המקום היותר מדויק שלנו בתחום התעסוקתי בו אנו עובדים ועד שינוי מהפכני כמו, הסבה מקצועית. כל מעבר ושינוי שכזה דורש מאתנו להתמודד עם שאלות הנוגעות ליכולות, חזקות, חלומות, שאיפות וגורמים נוספים המחזקים ודוחפים אותנו לממש את רצוננו ולהגיע למקום נכון יותר עבורנו כעת לצד חששות, אילוצים וגורמים נוספים שעוצרים ומעכבים אותנו.

     

    בהיבט עולם העבודה:

    •           שינויים בעולם העבודה והשפעתם על הפרט:

                בועת ההשכלה הגבוהה

    המספר הגובר של צעירים בוגרי אוניברסיטאות שאינם מצליחים להשתלב בשוק העבודה הוביל לזיהויה של מה שמכונה כעת על ידי כמה פרשנים "בועת ההשכלה הגבוהה". תשכחו מבועת האינטרנט, בועת הדיור או בועת הסחורות, הבועה האמיתית כיום בעולם המערבי היא בועת ההשכלה הגבוהה: שכר הלימוד גבוה מדי, נטל החובות שנופל על הסטודנטים - שלוקחים הלוואות ענק כדי לממן את הלימודים - הוא עצום, וכל הסימנים מצביעים על כך שהערכת השווי של התארים האקדמיים מופרזת משמעותית

    צעירים רבים, כולל בעלי תארים, מגלים כיום שבשוק עבודה - שבו כולם בוגרי אוניברסיטה - תואר אקדמי לא מהווה יתרון

    29% ממקבלי דמי האבטלה בשנת 2012 הם בעלי תואר ראשון לפחות.

    נתוני ביטוח לאומי מצביעים על זינוק חד בחלקם של האקדמאים במעגל האבטלה: מ־17% בשנת 2000 ל־29% בשנה שעברה.

     טכנולוגיה כמשפיעה על עולם התעסוקה:

    עולם ההיי-טק...הכל טכנולוגי, מערבי מאוד...הכל מהר, הישגי, תחרותי....

     האם החיים קלים יותר? לא- החיים לחוצים יותר, מטרידים יותר

    על כל עבודה מגיעים עשרות ומאות קו"ח...המנהל הקולט מקדיש בקושי 30 שניות לקרוא כל טופס קו"ח (במקרה הטוב בו הוא קורא את הטופס...)

    - האפשרות לחקור הרחיבה במידה רבה את כמות הידע בעולם.

    - החליפה את האדם (ומאיימת להחליף את מעמד הביניים)

    - פיתחה והרחיבה תחומי עיסוק - רפואה, תרופות, טכנולוגיה, מדע, ביוטכנולוגיה…

    תקשורת/ אינטרנט : תקשורת מהירה, זמינה, וירטואלית.

     ידע: הידע הפך לזמין לכולם.

    גלובליזציה:  הגבולות הגיאוגרפים נפרצו. פוטנציאל השוק התרחב לכל העולם על כל משאביו.

    - משוק לוקאלי > לשוק גלובאלי. 

    - ניהול אנשים שאני לא רואה, הכרות עם תרבויות

    - שעות עבודה סביב לשעון

    - נסיעות לחול

    - אפשרויות תעסוקה בכל העולם

    - גלובליזציה הסירה מחיצות אך יצרה תלות הדדית בין כל חלקי הגלובוס. שינויים בכלכלה, חברה ופוליטיקה משפיעים על העולם כולו, וגם על עולם העבודה.

    גלובליזציה וטכנולוגיה – ניידות, עובדים רב תרבותיים, הגירת עבודה, ההשפעות על עולם העבודה, בריחת מוחות.

    תנאי העסקה- עבדות מודרנית: נותנים לנו נייד ומחשב ובזה "קנו" אותנו, מצפים לזמינות של העובדים 24/7 (שכר, שעות עבודה, מחויבות לעבודה גם לאחר שעות העבודה, לחץ )

    תפקוד נמדד עפ"י זמן השהייה במקום העבודה...

    נשים נפגעות בעיקר מ"העבדות המודרנית"- נשים חיות בקונפליקט של 3 כובעים: אימהות, עבודה, מימוש עצמי...משימה בלתי אפשרית, כאשר כל הצלחה באה על חשבון האחרת...

    אם את מצליחה בעבודה- מסתכלים עלייך במבטים של "איזו אימא את?"

    בדורות קודמים שעות העבודה היו כאלה שאפשרו לאדם לחיות חיים מלאים - משפחה, חיי חברה, פנאי. ואילו כיום - אנחנו עובדים הרבה מאד שעות (והכמות הולכת ועולה עם השנים), אנחנו נמצאים הרבה זמן בכבישים בדרך לעבודה ובחזרה. אנחנו בקושי רואים את הילדים שלנו, אנחנו באים הביתה עצבניים ומתוחים, וממשיכים לעיתים לעבוד גם בבית (מיילים וטלפונים). אין לנו זמן לילדים, זוגיות, חברים, וזמן לעצמנו. החיים מאד דחוסים ולחוצים.

    מה נשתנה מאז ועד היום? מה אפשר לאימא שלי לעשות את ההפרדה שאצלי בקושי קיימת? מה יכול לעזור לי לעשות את ההפרדה הזאת ? 

    איך זה שבדורות קודמים הם לא הרגישו עבדים ואנחנו כן? בעוד שבדורות הקודמים עבדו הרבה יותר קשה פיסית מאיתנו.

    איך הגענו למצב שבו אנחנו מוכנים לוותר על עצמנו, על משפחה, על חברים ופנאי למען עבודה?

    ברמה החברתית - איך הגענו למצב שאנחנו מקדשים את העבודה במחיר אישי וחברתי מאד כבד, ולא עושים שום דבר כדי לשנות את המצב ?

    שעות העבודה הוא גם עניין של נורמה המקובלת במדינות שונות. אנחנו כישראלים ממוקמים מאד גבוה ביחס למדינות הOECD בשעות העבודה שלנו. רק 6 מדינות עובדות יותר מאיתנו. אפילו בארה"ב עובדים פחות.

    בישראל שבוע עבודה נע בממוצע סביב 36.3 שעות (על פי חוק אינו עולה על 45 שעות). לעומת זאת, בארה"ב שבוע עבודה מלא הוא בן 38 שעות בממוצע. אך ישנן מדינות מערביות שבהן שבוע העבודה קצר אף יותר.

    הולנד:

                 מספר ממוצע של שעות בשבוע עבודה: 29

                 שכר שנתי ממוצע: 47 אלף דולר

                 שבוע עבודה בן 4 ימים הוא הנורמה בהולנד המקדמת אורח חיים המאזן בין עבודה לחיים אישיים

    דנמרק:

                 מספר ממוצע של שעות בשבוע עבודה: 33

                 שכר שנתי ממוצע: 46 אלף דולר

                 תרבות העבודה במדינה דומה לשאר סקנדינביה והיא מעודדת איזון בין חיי עבודה לחיים אישיים. שעות העבודה הן גמישות ונהוג להעניק חופשות בתשלום

    נורבגיה:

                 מספר ממוצע של שעות בשבוע עבודה: 33

                 שכר שנתי ממוצע: 44 אלף דולר

                 דיני העבודה בנורבגיה הם מהנדיבים בעולם. עובדים זכאים ל-21 ימי חופשה בתשלום. ונשים זכאיות לחופשת לידה בתשלום מלא של 43 שבועות

    אירלנד:

                 מספר ממוצע של שעות בשבוע עבודה: 34

                 שכר שנתי ממוצע: 51 אלף דולר

                 מספר שעות העבודה ירד משמעותי באירלנד ב-30 שנה האחרונות וזאת בשל השינוי מעבודות חקלאיות לעבודות יצרניות.

    גרמניה:

                 מספר ממוצע של שעות בשבוע עבודה: 35

                 שכר שנתי ממוצע: 40 אלף דולר

                 משרות חלקיות הפכו לפופולאריות בכלכלה גדולה זו ונכון ל-2012, אחד מכל ארבעה עובדים עובד במשרה חלקית.

    שוויץ:

                 מספר ממוצע של שעות בשבוע עבודה: 35

                 שכר שנתי ממוצע: 50 אלף דולר

                 השוויצרים משתכרים כמעט כמו האמריקאיים אך עובדים 155 שעות פחות בשנה. כשליש מהעובדים במדינה עובדים במשרות חלקיות.

     בלגיה:

                 מספר ממוצע של שעות בשבוע עבודה: 35

                 שכר שנתי ממוצע: 44 אלף דולר

                 בלגיה שואפת למנוע שחיקה בקרב שוק העבודה ועל כן כל עובד זכאי לשנת חופשה בתשלום חלקי.

    שבדיה:

                 מספר ממוצע של שעות בשבוע עבודה: 36

                 שכר שנתי ממוצע: 38 אלף דולר

                 שוק העבודה של שבדיה מבוסס בחלקו הגדול על הסכמים עם איגודי עובדים. הודות למשא ומתן קיבוצי, זכו העובדים לשבוע עבודה מקוצר.

    אוסטרליה:

                 מספר ממוצע של שעות בשבוע עבודה: 36

                 שכר שנתי ממוצע: 45 אלף דולר

                 על פי החוק, שבוע עבודה באוסטרליה הוא 38 שעות ורוב העובדים אכן עובדים כך. מאז 2009 מעניק החוק 10 הגנות לעובד כולל החופש להתאגד ותשלומי פיצויים, בין השאר.

    איטליה:

                 מספר ממוצע של שעות בשבוע עבודה: 36

                 שכר שנתי ממוצע: 34 אלף דולר

                 מקסימום שעות העבודה לעובד במשרה מלאה הוא 40 שעות ויש הגבלה ל-8 שעות נוספות בשבוע. מעסיקים צפויים לקנס אם הם מאפשרים לעובדים לחרוג ממגבלות אלו

     ישראל :

                 מספר ממוצע של שעות בשבוע עבודה: 36.3

                 שכר שנתי ממוצע: 30.5 אלף דולר

     

    איך נוצרת אותה נורמה של ש"ע? למה דווקא אצלנו עובדים כל כך הרבה ?

    האדם מטבעו רוצה לעבוד פחות, גם המנהל בארץ רוצה ללכת הביתה ב17:00 כמו שמקובל בחלק מהמדינות המפותחות בעולם ולא להישאר עד 20:00 כל יום.

    •           איך אצלנו בישראל המנהל לא מוביל לאותו שינוי שבעצם כולם רוצים?

    סקר חדש של הלמ"ס מצא שכמעט מחצית מהעובדים הישראלים מתוסכלים מכך שאינם מבלים די זמן עם המשפחה. אולי זה מפני שהם עובדים הרבה יותר מעמיתיהם במדינות המפותחות. באופן מפתיע השעות המושקעות בעבודה אינן משפרות את מצבה של ישראל במדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי

    כמעט מחצית מהעובדים בישראל, 47%, מדווחים כי הם מתקשים לתפקד במשפחה בגלל מחויבויות בעבודה, ו-30% מתוסכלים מכך שאינם מתראים מספיק עם בני או בנות זוגם - כך התברר בסקר החברתי האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).