• קונפליקט שלושת הכובעים

    העבודה והמשפחה הינם שני תחומים מרכזיים בזהותו של הפרט. 
    אחד החוקרים המרכזיים בתחום הוא דונאלד סופר, שע"פ משנתו, עבודה ומשפחה הינם מרכיבים מרכזיים בזהותו של הפרט יחד עם תפקידי חיים אחרים. האדם חי בסביבות מרובות תפקידים ולאורך חייו נדרש למלא אחר תפקידים המשתנים בדרגת חשיבותם.
    על פי התפיסה של דונאלד סופר, האדם ממלא בחייו מספר תפקידים ואחד הגורמים המשפיעים ביותר על השקעת הזמן והמשאבים בתפקיד מסוים הוא החשיבות שהפרט מייחס לתפקיד זה. ככל שהפרט מייחס חשיבות רבה יותר לתפקיד מסוים הוא ישקיע בו יותר זמן ואנרגיה. 
    בתקופתנו מחריף הקונפליקט של היחיד: מצד אחד ישנה הדרישה להיות הורה טוב ומצד שני, ישנה תביעה חברתית והשגיות ולמצוינות בעבודה.
    קונפליקט בין תפקידים המתרחש כאשר יש חוסר הלימה בין דרישות המוצבות לפרט בתפקידו בבית ובתפקידו בעבודה. 
    העבודה והמשפחה מתחרים ביניהם על משאבים מוגבלים שיש לנו, ובעיקר על משאב הזמן ומשאב האנרגיה הרגשית. משאבים המושקעים בתחום אחד אינם זמינים לתחום אחר. למעשה, מתקיים ניגוד אינטרסים בין צרכי המשפחה לבין צרכי העבודה. 
    לדוגמא: אנחנו חוזרים עייפים מהעבודה ואיננו פנויים להקשיב לילדינו. אנו מתלבטים האם להיענות להצעה לקידום בעבודה שכן נהייה פחות פנויים לילדים בבית. 

    למה קיים קונפליקט?
    מה באורח החיים שלנו גורם לכך?
    ייחוס חשיבות רבה לעבודה – עבודה כיעוד אישי ולא רק "אין ברירה".
    שוק העבודה הוא תחרותי ומקומות העבודה הם לחוצים ואינטנסיביים ודורשים השקעה רבה מצד העובד. 
    קושי להפריד בין בית לעבודה.
    מקום העבודה מספק צרכים של העובד ו"מפנק" את העובד. העובד יכול להגשים את עצמו דרך הזדהות עם ערכי הארגון. 
    מבחינה טכנולוגית העובד תמיד זמין: פלאפונים, ביפרים, מיילים ואינטרנט, גם אם נמצא בבית. קושי להתנתק מהעבודה. 
    תרבות בה שני בני הזוג מפתחים קריירה
    פחות מערכות תמיכה משפחתיות מאשר בעבר (סבים וסבתות פחות נגישים, סבים וסבתות בעצמם עובדים, או עסוקים בענייניהם).

    נתונים אודות הקונפליקט בישראל:
    בניגוד לנבואות אודות הפנאי ההולך וגדל בחברה המודרנית, יש עליה ברורה בעולם המערבי וגם בישראל בשעות העבודה בפועל. אנו משקיעים שעות עבודה רבות. 
    במובן זה, ישראל הולכת בעקבות ארה"ב ולא בעקבות אירופה. 
    באירופה מקובל כי בשעה שש בערב, שני ההורים נמצאים בבית. בארץ המצב ששונה. בישראל כיום, כדי לשמור על רמת חיים סבירה, קיים צורך אמיתי ששני ההורים יצאו לעבוד. מדובר בצורך קיומי ולא רק בפיתוח קריירה. כל עוד הילדים קטנים, רוב  האימהות משתדלות לחזור הביתה עד השעה ארבע-חמש אחה"צ, בעוד שרוב האבות עובדים עד הערב ואף הלילה. ככל שהילדים גדלים, גם אימהות מתחילות לחזור הביתה יותר מאוחר. 
    במחקר השוואתי בין לאומי על חשיבות תחומי חיים שונים, מתברר כי הניקוד המוענק בישראל למשפחה כערך הוא הגבוה בעולם (מתוך תחומים: דת, קהילה, משפחה, עבודה ופנאי).  יחד עם זאת, בעוד שבשאר העולם חלה ירידה בניקוד המוענק לערך העבודה, בישראל חלה דווקא עליה הגבוהה ביותר בערך עבודה. 
    מרבית המחקרים מצביעים על השפעה שלילית של השקעת זמן ואנרגיה מוגזמת בעבודה על חשבון הבית והמשפחה. יחד עם זאת, התנסות טובה בעבודה מגוננת על אנשים מפני לחצים בבית וחיי משפחה טובים מגוננים מפני לחצים בעבודה ומשפרים בריאות גופנית ונפשית. 

    סוגיית המגדר:
    סוגיה מרכזית במחקר בתחום קונפליקט בית קריירה היא סוגיית המגדר. נשים צפויות לחוות רמת קונפליקט גבוהה יותר מאשר גברים. על אף השינויים החברתיים והכלכליים, שלכאורה אמורים לסמן עידן של הזדמנות לנשים, בפועל נוצר לחץ:
    מצד אחד להיענות להזדמנויות החדשות שניתנו בתחום העבודה ומצד שני, לא לזנוח את המחויבות למשפחה. 
    לאישה יש קונפליקט פנימי: מצד אחד האישה רוצה לפתח את אישיותה ולממש את עצמה בתחום העבודה, ומצד שני, קיים רצון להקים בית ומשפחה. 
    כיום, הנשים מאמינות שזכותן להתפתחות אישית ולפיתוח קריירה, אינה נופלת מזו של הגברים. אולם בד בבד, לא חל שינוי בתפיסת האחריות המשפחתית על גידול ילדים. על אף שהגברים היום שותפים באופן מעשי בגידול הילדים, עדיין האחריות על גידולם מוטלת על הנשים.  התפיסה המקובלת היום (עדיין) היא שאת הוויתורים בתחום הקריירה עושה האישה.
    מחקר שנערך בארה"ב הראה כי בקרב אימהות לילדים בני פחות מ – 3 לא חלה פגיעה בהתפתחות הילד כתוצאה מיציאת האם לעבודה, וזאת בהשוואה לאימהות שנשארו בבית עם ילדיהם.  (נבדקו מדדים כגון: בעיות התנהגות, הישגים לימודיים, התפתחות אינטלקטואלית והערכה עצמית). 

    מה עושים ואיך מצליחים לאזן ולהצליח בעבודה יחד עם משפחה וגם להשאיר זמן לעצמי?
    כל זאת בהרצאה המשלבת הומור, נתונים וכלים להתמודדות נכונה.